שמי ערן יורן. אני יועץ שיווק, צמיחה עסקית ודיגיטל לחברות בינלאומיות ולסטראטפים. בעברי שותף מייסד בשני סטארטאפים, סמנכ״ל שיווק ופיתוח עסקי בחברת תקשורת בינלאומית וסמנכ״ל קריאטיב ופלנינג (אסטרטגיה) במשרדי פרסום מהטובים בארץ. אני סקרן ברמות מטורפות ולאחרונה רכשתי ימאהה-טנרה 700 וחזרתי לרכב.
אלן צ׳פלסקי הינו צלם פרסום ישראלי-אמריקאי ותיק ומוכר, אשר התמחה בצילום עסקי בשיקגו, ארה״ב. בבעלותו סטודיו הממוקם במבנה תעשייתי בדרום תל-אביב, ערוך לצילומי איכות במגוון רחב של תחומים. אלן מתמחה בצילומי תדמית של אנשים, טכנולוגיה, עסקים ומזון. הצילומים של אלן מספרים סיפור מסקרן, מרתק, אנושי ונוגע והבטאים היטב את החיבור בין האישיות הפרטית והמקצועית של האדם.
יהונתן קונריקוס, לשעבר דובר צה״ל לתקשורת הבין-לאומית ובהווה הבעלים של משרד יחסי הציבור הבינלאומי – קונריקוס תקשורת. יונתן התברך בחיבור נדיר של חדות מחשבה ויכולת אנליטית גבוהה יחד עם אינטליגנציה ריגשית מפותחת וכישרון לסטורי-טלינג. הוא יודע לקחת את הסיפור הישראלי המורכב והמחוספס ולספר אותו באופן פשוט ומובן שמדבר לאוזן הבינלאומית ומעודד אמפטיה והזדהות עם ישראל.
הנה זה מתחיל | מנהלים על אופנועים מדברים יוונית
תאריך: 16 אוקטובר 2022 | מקום: יוון
סגנון רכיבה: כביש | אופנוע: BMW R1250GS
״תגידו לטייס שהגענו ושיפתח את הדלת״. לפני דקה נחתנו באתונה. המשפחה בשתי השורות שמאחורינו מיצתה את העניין. האמא כבר קמה ופותחת את הדלתות של תאי האיחסון שמעל הראשים, היא מתחילה להוריד מזוודות. בינתיים הטייס עושה סלאלום בין המסלולים, מחפש חניה. הדיילת שבהתחלה חשבה שהיא מדמיינת, כי זה לא הגיוני, כבר נמצאת לידינו סוגרת דלתות וצועקת ביוונית על המשפחה שתשב עד שהמטוס יעצור. ״אבל נחתנו״ מודיעה לה האמא בעברית, ״שיפתח את הדלתות ויתן לרדת, אני מיציתי״…
ברוכים הבאים ליוון.
ביקורת דרכונים, ריקון שלפוחית, איסוף מזוודות, יוצאים החוצה. הנהג כבר מחכה לנו. ״הבאתי עוד נוסעת… לא איכפת לכם נכון?״ הוא מסתכל על יהונתן, את זה הוא לא תיכנן, יהונתן איש גדול, לבדו תופס את כל המונית. אין בעיה מכריז יהונתן, בואו נקדם את העלילה. מסתבר שאם שמים את הגוף בזווית מאוד מסויימת אפשר לדחוס את שלושתינו במושב האחורי… הבולמים של המונית נסגרים עד הסוף והיווני מרביץ… מסתבר שהבחורה היא בכלל בת הזוג שלו ואנחנו, הגלגל החמישי ולמעשה נתקענו להם באמצע הדייט. רבע שעה אחר כך אנחנו כבר במלון.
הזמנו דירה אחת לשלושתנו במלון הדירות CHROMA Lodge Pikermi. הדירה סבבה לגמרי. נקיה ומסודרת, ממוקמת בצמוד למתחם קניות ואוכל וכ-3 ק״מ מ-GS-Traveler. אלן שמקבל את חדר השינה, מוחה על כך בנימוס וטוען להפליה לטובה על בסיס גיל. אבל המזוודות שלו דווקא קפצו על המציאה וכבר נמצאות בחדר. יהונתן ואני לוקחים שתי מיטות יחיד בסלון, לגמרי שווה 270 ש״ח ללילה… לשלושתינו.
מדלג על הקטע של ארוחת הערב המצויינת במסעדה יפנית וארוחת הבוקר המקומית וקופץ למונית שכבר מחכה לנו למטה. זה הנהג מאתמול, מפתיע אבל הפעם הגיע לבד. 09:00 אנחנו כבר פוגשים את השותפים שלנו למסע, שלושה אופנועי BMW R-1250-GS, מלוקקים. האופנועים כמובן KeyLess שזה מגניב לאללה. ״חברים, שימו לב לא לאבד את ה-KeyLess" אומר סטאברוס, ומזכיר ומדגיש וחוזר ומדגיש, "הוא מאוד יקר". קצת טופסולוגיה, הרבה העמסה של הציוד. המזוודות וכל מה שלא ממשיך איתנו נשאר למשמרת אצל סטאברוס. לפני שאני יוצא דימיטריס תופס אותי ומסתכל עמוק אל תוך עיני… ״שמעת את סטאברוס? לא לאבד את ה-KeyLess!"
זהו… יוצאים לדרך.
מתניעים ונהנים
1
לצמצם טווח מראש ולהתחיל רענן
1
לצמצם טווח מראש ולהתחיל רענן
הבחירה להגיע לילה קודם ולישון כמו שצריך הוכיחה את עצמה כמצויינת. אצל סטארוס אנו פוגשים עוד כמה ישראלים שהגיעו עכשיו ישירות משדה התעופה, נרגשים ועייפים אחרי לילה בלי שינה, בעוד אנחנו רעננים. מחליפים טלפונים, אוספים כמה טיפים חשובים ואנחנו עולים על האופנועים. יש לפנינו 383 ק״מ עד דלפי. מעל תעלת קורינתוס (Corinth Canal) התעלה החפורה השניה באורכה בעולם אחרי תעלת פנמה. לאורך החוף הצפוני של חצי האי פלופונס – על הגדה הדרומית של של מפרץ קורינתוס ואז חציה של המפרץ לכיוון צפון דרך גשר ריו-אנטריו (Rion-Antirion Bridge) הגשר התלוי הארוך ביותר באירופה. טיפוס על ההרים עד לסכר Mornos ומשם לדלפי.
הרכיבה עד לגשר היא רכיבה פשוטה, כבישים מהירים באיכות מצויינת ותנועה סבירה. זמן ומרחק מצויינים כדי להתחיל להכיר את האופנועים ולהתרגל אליהם.
המקטע השני מהגשר ועד דלפי הררי ומאתגר יותר. אנחנו לומדים את האופנועים. מרכז הכובד של ה-GS נמוך משמעותית בהשוואה ל-YAMAHA TENERE 700 שלי והמנוע הרבה יותר חזק. וואוו… כל מפרץ Corinth פרוש מתחתינו, חיבור לא הגיוני של הרים וים… ואנחנו נכנסים לדלפי לאור הירח.
לצמצם טווח ולקדם את העלילה. יש לנו יעדים, יש לנו לוחות זמנים ודד-ליין ואין סוף חוויות שמחכות לנו לאורך הדרך. אנחנו כל הזמן בתנועה קדימה. בין עם זה בניהול או במסע כמו שלנו, קל מאוד להתעכב ולהתחיל ״לפגר״ בזמנים ואחר כך או לוותר על חלק מהחוויות או פשוט למהר מידי, להגדיל סיכונים ובכלל ולפספס את הדבר האמיתי לשמו אנחנו כאן. מתי שאפשר לצמצם טווח בדרך אל היעד הבא, כדאי. ולקדם את העלילה… נו, זה כל הזמן.
2
להפתיע בתוספות - אכלתם פעם צ׳יפס יווני חלול?
2
להפתיע בתוספות - אכלתם פעם צ׳יפס יווני חלול?
אנחנו מגיעים לתעלת קורינתוס באיזור הצהריים. רעבים. התעלה נראית קצת כמו טורטיאה גדולה. בטח יש בה מלא דגים… כן, אנחנו רעבים. רחפן באוויר, צילומים אפשר לסמן וי. הבאנג׳י סגור אז היינו פה.
פותחים גוגל ומחפשים מסעדה באיזור. בינתיים מגיע ילד ומבקש להצטלם עם האופנועים. ברור שאפשר. הוא רץ ומביא את אמא שלו שתצלם. היא מתרגשת יותר ממנו. עד שהם מסיימים אנחנו כבר מאורגנים ומוכנים לרכיבה קצרה למסעדה שמצאנו על אחד החופים הקרובים. בטוח יש דגים ופירות ים.
מניעים, רוכבים, מגיעים, אין דגים. אבל כבר פרקנו את המצלמות מהאופנועים, הורדנו את המעילים, הווסטים המתנפחים והקסדות והכפפות…. אז נשארים. האופנועים חונים בצמוד אלינו.
בצמוד אלינו מהצד השני, חוף מדהים סטייל תאילנד. ביננו המבורגרים ומרק מעולים. טוב אנחנו רעבים. בצד צ׳יפס חלול. הוא כאילו מנופח, ואז כשלוקחים ביס הוא חלול. לא הגיוני, בודק עוד אחד, בודק עוד 10. טעים החרא הזה.
המסעדה נמצאת באמת בקצה הסוף של שומקום. רק החוף, אבל אנשים מגיעים, כמעט כולם מקומיים והמקום נקי, מאוד. הלכנו לבדוק את ״חדרי הישיבות״ סופר נקיים. בקיצור החוף והמסעדה בהחלט שווים עצירה, אולי אפילו חופשה במיקום אסטרטגי לטיולים באיזור, לא רחוק מדי מאתונה, אבל בעצם רחוק מספיק. שם המקום: Sea & Sand
אלף מסעדות מגישות המבורגרים, קשה מאוד להפתיע בתחום הצפוף של הבשר הקצוץ אבל צ׳יפס חלול!!! כבר פוסט שני שאני כותב על זה. בין אם זה המבורגר או פרוייקט טכנולוגי, בעולם בו המנה העיקרית כבר מזמן הפכה לקומודטי וגם השירות הפך לסטנדרט, היכולת שלנו להפתיע לטובה ולהתבלט היא דווקא בתוספות, בסלטים, באותם דברים שהמתחרים לא מתמקדים בהם, כי הם חושבים שהם קטנים מידי. דווקא שם יש לנו יכולת לייצר בידול, יחודיות ומובילות ״ולגנוב את כל הסוסים״. לפעמים דווקא המנה הקטנה שאף אחד לא מצפה ממנה מצליחה להפתיע ולהביא את הלקוח. דווקא התוספת, היא זו שמוכרת את המנה העיקרית.
3
נגיע לגשר, נעבור אותו.
3
נגיע לגשר, נעבור אותו.
אם הצ׳יפס חלול, איך זה שהבטן מלאה? עם השאלה הזו אנחנו מתניעים את האופנועים ויוצאים לכיוון גשר ריו-אנטריו (Rion-Antirion Bridge) הגשר התלוי הארוך ביותר באירופה. בגדול מדובר בגשר המייתרים בי-ם אבל בענק ומעל ים. עד הגשר אנחנו רוכבים על כבישים מהירים או לכל הפחות בסביבה מישורית. הגשר מחבר למעשה בין שני חלקים חשובים בטיול הזה, הראשון שאנו לקראת סיומו זה ההכרה של האופנועים ולהתרגל לקצב שלנו כקבוצה. אחרי הגשר מתחיל הטיול האמיתי, אנחנו נכנסים להרים ומתחילים לטפס. מעבר להיותו גשר פיזי, מדובר גם בגשר מנטלי שצריך לחצות. עוד כשעה רכיבה ואנחנו מגיעים לגשר, האופנועים מתחילים להיות צמאים ואנחנו מקבלים החלטה לעצור לפני הגשר לתידלוק וצילום, יש מפרץ יפה עם מבצר שצופה לגשר וצריך לצאת במחלף ש… בדיוק עברנו. הופה אנחנו על הגשר.
כמו פנסיונר שעדין מגיע למקום העבודה, פועל בצמוד לגשר קו המעבורת הישן, היתה מחשבה להשתמש בו ולצלם את ההגשר מלב ים… אבל הגשר כבר מאחורינו.
אף אחד לא בונה גשר בשביל היופי. גשר הוא דבר מאוד פונקציונלי שמצריך השקעה גדולה ובכל זאת יש בגשרים קסם וערך אסטטי. הם חלק מהנוף, ולפעמים, כמו במקרה של גשר ריו-אנטריו, הגשר הוא הנוף. החיבור בין פונקצינליות לאסטטיקה הוא תמיד חיבור חזק ועוצמתי שאומר איכות.
4
כמו שמן שרוקד בלט, האופנועים חסרי מודעות למשקלם
4
כמו שמן שרוקד בלט, האופנועים חסרי מודעות למשקלם
מתדלקים ומיד מושכים אל תוך ההרים הגדולים דרך הכפרים הקטנים, נראה שיש יחס הפוך בין גודל ההר לגודל הכפר. אנחנו כבר לא בכבישים המהירים, רוכבים ממש בתוך הנוף והטוויסטיז מציבים בפנינו אתגרים חדשים. מכירים את הסירטונים האלו בהם רואים גבר שמן, ענק, שרוקד בקלילות ובחוסר מודעות כאילו שהגרביטציה וחוקי הפיזיקה אינם חלים עליו… כך גם האופנועים מיישרים את הפניות. שמאלה, ימינה גזז, גזזזזזזז, גזזזזזזזזזז, ברקססססס, היגוי הפוך הזדמנות נהדרת לתרגל טרייל-ברקינג וחוזר חלילה.
אני מרגיש ממש מהיר ומתחיל להיות מבסוט מעצמי… ״עוקף אותך משמאל״ אני שומע את יהונתן בדיבורית ומבין שיש לי עוד דרך לעשות, דרך אגב מספר הרישוי של יהונתן הוא OXK886, יצא לי לראות אותו די הרבה לאורך הטיול הזה.
עדין לא קצרים בזמן, אבל השמש שמתחילה לאבד עניין בעניני היום מאבדת גובה ושוקעת, כמו ששמה לנו כוכבית על העניין הזה של הזמנים. ו… הנה סכר Mornos אנחנו חוצים אותו כשמצידנו האחד המצוק המטורף של הסכר, רכס הרים גבוהים ונחל שנמצא הרחק מתחתינו וממשיך ומתפתל עד הים. מהצד השני הנוף הרבה יותר פשוט – יש אגם ענק.
סכר Mornos נמצא גבוה בהרים והנוף פשוט עוצר נשימה. אנחנו עוצרים לכמה דקות וממשיכים לדלפי, שם נעביר את הלילה.
בהרבה מובנים סכר הוא גשר אטום למים. כמו הגשר הוא פרקטי ומגשר בין שני הצדדים של הנהר, אבל בניגוד לגשר, זה לא התפקיד העיקרי והחשוב שלו. ההשפעה של הסכר על הנוף ועל המערכת האקולוגית כולה מאוד דרמטית והרבה יותר משמעותית. סכר הוא דוגמא מאוד מוחשית לאירגון והפניית משאבים מחדש. כדי לייצר חשמל ולאגור מים לטובת ישובי האיזור הנהר שזרם כאן קודם הפך לאגם בצידו האחד של הסכר ולנחל בצידו השני. העמק שהיה כאן הוצף והפך לאגם וההרים שמשני צדדיו התחברו באמצעות הכביש שבראש הסכר. כן, לחלק מהמעשים שלנו יש השפעה עצומה על הסביבה שלנו.
5
רכיבת לילה לדלפי
5
רכיבת לילה לדלפי
השמש סיימה את המשמרת שלה ושוקעת במהירות, דקות מופלאות של אור אחרון. אנחנו על הרכס שמול דלפי, אצלינו כבר חשוך ודלפי עדיין מוארת. עכשיו נשאר רק לרדת לעמק לחצות אותו ולטפס. עברנו את הפיסגה ומתחילים לרדת, ההר שמאחורינו מסתיר את קרני השמש האחרונות, והלילה יורד כמו סמיכה, מהר מהרגיל. לא מתוכנן אבל לא נורא. מסתבר שבחושך הכביש מפותל לא פחות מאשר באור, ההבדל הוא שעכשיו אני ממוקד באלומת האור של האופנוע, הכל מרגיש אינטימי יותר ומהיר יותר, והנה עולים כבר על ההר בצד השני של העמק. הקטע הזה קצת מזכיר לי את העליה לזכרון-יעקב מכביש 4. פתאום אתה בתוך העיירה. הרחובות צרים, קצת כמו צפת או נצרת. ברמה האישית אני כבר ממש רעב, ברמה הקבוצתית, אני בחברה טובה. אה… הנה המלון. יורדים מהאופנועים וקובעים להפגש בפוסט הבא.
רכיבת לילה דורשת רמה גבוהה של ריכוז אבל מאפשרת רמה גבוהה של פוקוס. אתה ממוקד בעלומת האור שלפניך, הנוף נעלם, אתה יודע שהוא שם אבל אתה מקבל אותו רק ברמזים, באורות שפזורים באפילה שסביבך. נהגי המכוניות לא מודעים לכך, אבל אפשר להרגיש את החושך, הטמפרטורות יורדות אפשר לחוש את צינת החושך. ובכלל בחושך הכל הרבה יותר דרמטי, מה שאתה לא יודע לא מפחיד, אבל כל ההזדמנויות והסכנות מתגלות רק ברגע האחרון ולכן מרחקי הבטיחות חייבים לגדול. המח עובר למוד לילה ומעבד את המיידע במהירות כפולה כך שזמן התגובה מתקצר. היכולת לשמור מהירות ולהתקדם יחד עם המיקוד הגבוה וקיצור זמן התגובה חשובה מאוד הן ברכיבת לילה והן בפעילות עיסקית בטריטוריה לא מוכרת, כשרוב בתמונה ״מוחשכת״ או חסומה בפניך.
גלריית הצילומים עם הצלם אלן צ׳פלסקי
6
סיכום התובנות הניהוליות
6
סיכום התובנות הניהוליות
- לקדם את העלילה
- לצמצם טווח מראש ולהתחיל רענן
- להפתיע בתוספות
- להתחיל באיזי, להקדיש זמן ולעשות דרך לפני שמוסיפים אתגר.
- צ׳יפס חלול – חידוש או הפתעה בדברים הפשוטים נחרטים בזיכרון.
קישורים:
סוכנות האופנועים: https://gstraveler.gr
מסעדה: https://goo.gl/maps/EP9iGbAJqpXeYRU87
מידע על יוון: https://www.greece-islands.co.il
עם הניסיון בא התיאבון ובתקופה הקרובה אמשיך לצאת למסעות עם כמה מהמנהלים הטובים ביותר בישראל שהם במקרה או שלא במקרה גם רוכבי אופנועים. יחד נבדוק האם מנכ״לים ומנהלים בכירים שהם גם רוכבי אופנוע פועלים ומקבלים החלטות אחרת מעמיתיהם נהגי המכוניות ונוסעי הרכבת. יחד נבדוק האם ה״מנוע״ הניהולי שלהם שונה והאם החברות והאירגונים אשר בראשם מנהלים רוכבי אופנוע, פועלים ומתקדמים באופן שונה.
בקיצור… שימו קסדה ותדליקו את הקארדו, יצאנו לדרך.
7
פוסטים נוספים בסידרה היוונית:
7
פוסטים נוספים בסידרה היוונית:
לפעמים גם אופנועים מתרגשים | מנהלים על אופנועים מדברים עסקים במטאורה יוון
פוסט 4: הפיזיקה במטאורה היא אחרת, המנזרים צפים באוויר והכל קרוב ורחוק בו זמנית. אני אסביר את עצמי: רבים מהמנזרים ממש קרובים לכביש…בקו אווירי. אבל אז אם רוצים באמת להיכנס למנזר, רוכשים מפת Hiking ומתחילים לצעוד… מאות מטרים אל עבר המנזרים ה״נגישים״ וכמה קילומטרים הכוללים ירידה מצד אחד ועליה אל המנזר מצד שני… ואחר כך כמובן הפוך כשחוזרים… בקיצור – לטיול אחר. למרות הפיתוי של המון מסלולי הליכה באיזור, אנחנו נצמדים לאופנועים, ומהר מאוד מבינים שמדובר במסלול מעגלי קצר שעושים שוב ושוב. כל פעם עוצרים במקום חדש עם נוף מטורף שרק הולך ונהיה מטורף יותר ככל שהשקיעה מתקרבת. אה… כן… וגם היה מצנח רחיפה.
Oracle או או-ר-קל | מנהלים על אופנועים מדברים עסקים בדלפי יוון
פוסט 3: מאז שאני זוכר את עצמי רציתי לבקר את האורקל מדלפי, אורקל במילעל, אורקל במשקל או-רחל. ישראלי, שורשי, קצת ערסי. משהו בסיפור של האורקל שיושבת במרכז העולם ומגלה את העתיד, הקסים אותי. אולי זו המסכה שמי שהגיע הכניס את היד פנימה והיה צריך להגיד את האמת אחרת היה חוזר הביתה בלי יד. בקיצור, מבחינתי דלפי יוון היא הפופיק של הטיול הזה. עד הנקודה הזו, יהונתן ואלן כבר שמעו את הסיפורים שלי על דלפי המון פעמים. הקרדו שמורכב לנו על הקסדות עזר לי לחפור להם תוך כדי תנועה, אבל לפני שהולכים לפגוש את האורקל צריך להגיע לדלפי – מוזמנים להצטרף
קונצ׳רטו לסופלקי ובוקסר | מנהלים על אופנועים מדברים עסקים ביוון | תכנון והתארגנות
הייתי רוצה להגיד שהתנענו ויצאנו לדרך, אבל זה היה מורכב יותר. עברנו דרך עד שהכל התחבר ונוצר איזון מושלם של חווית רכיבה ותובנות עיסקיות וניהוליות. הפוסט הזה, ״תיכנון והתארגנות״, הוא הראשון בסידרה וכולל רשימת ציוד לטיול אופנועים בצפון יוון… ובכלל.
חיפוש: טיול אופנועים ביוון | רשימת ציוד | השכרת אופנועים ביוון | BMW GS1200 | ערן יורן | יהונתן קונריקוס | אלן צ׳פלסקי | Insta360 ONE X2
אתרים נוספים: www.eranyoran.com
