1. התקציב היווה מחסום ראשון. בחרנו לא להתפשר על האופנועים והזמנו GS1250, לא הקל ולא הזול שבחבורה.

2. מצד שני בעניין הלינה בחרנו לשמור על עלויות נמוכות עד כמה שניתן וחיפשנו מגורים פרקטים, לא פינוק או פאר. ההחלטה הזו לבד התגלתה כסנן העיקרי, וסיננה את האנשים שהיה להם חשוב שנבחר מלונות בסטנדרט גבוה, כי בעבורם זה חלק בלתי נפרד מהחוויה.  לגיטימי לגמרי.

3. אורך המסלול. במהלך הטיול סגרנו כ-2,000 ק״מ. הרבה זמן על האופנוע, מרחקים גדולים ב״מכונת הכביסה״ של הכבישים ההרריים. לא פשוט. לא קל. מאוד כיף עבור חלק מהאנשים, אתגר או מחסום עבור רוכבים פחות מנוסים שבחרו לוותר.

4. מועד הרכיבה, ספטמבר אוקטובר, חגים, רכיבה של שבוע… כולנו אנשים עסוקים עם מגוון התחייבויות קודמות, הזזה של מועד הטיסות משמעותה מאות דולרים הבדל בעלות הכרטיסים או בימי עבודה. בחרנו לצאת באמצע חול המועד סוכות כשמחירי הטיסות כבר יורדים משמעותית ולחזור כמה ימים לאחר סוף החג, שוב כשמחיר הטיסה יורד. בימים היקרים עלות הטיסה ליוון, היתה יקרה יותר מטיסה לארה״ב. עניין התאריכים היווה אתגר קשה במיוחד, בעיקר בגלל שהמועד התקרב. בשלב זה היו איתנו 3 אנשים, שזה היה היעד. יהונתן שהיה יכול להתחייב סופית על התאריכים בהם יצאנו ושני אנשים נוספים שהיו צריכים ״לחזור עם תשובה״ כי העדיפו לדחות או להקדים קצת… אנחנו עדיין מחכים להם. לבסוף בחרנו ללכת על בטוח וסגרנו על ה-15 עד ה-22 באוקטובר. זה צימצם 2 רוכבים. אבל יהונתן היה איתנו… קדימה יוצאים.